המטרה
השיטה היא הסוף:
אנחנו מתכוונים להחזיר, את הצרכים החיוניים היסודיים, והמודעות הסביבתית של המין האנושי, דרך העיסוק בהבנות הכי עכשוויות, של מי ומה שאנחנו באמת. בשילוב של איך המדע, הטבע והטכנולוגיה (ולא דת, פוליטיקה וכסף), מחזיקים את המפתחות לצמיחה האישית שלנו. לא רק כבני אדם יחידים, אלא כתרבות, הן מבחינת המבנה והן מבחינה רוחנית. התובנות המרכזיות של המודעות הזאת הן ההכרה באלמנטים הסימביוטיים והמתהווים של חוקי הטבע, ואיך הם מתיישרים
עם ההבנות האלה, כיסודות של המוסדות האישיים והחברתיים שלנו. החיים על פני כדור הארץ, יכולים ויפרחו, לשיטה שבאופן תמידי תצמח בכיוון חיובי, כך שתוצאות חברתיות שליליות, כמו רבדים חברתיים, מלחמות,דעות קדומות, אליטיזם ופעילות פלילית יופחתו באופן קבוע, ובעקרון, בסופו של דבר יהפכו ללא קיימים בספקטרום של ההתנהגות האנושית עצמה. לרוב בני האדם, מאוד קשה כמובן, לקחת אפשרות כזאת בחשבון, כיוון שהחברה אימנה אותנו לחשוב שפשע, שחיתות וחוסר הגינות, הם טבע הדברים, ושתמיד יהיו אנשים שרוצים להתעלל, לפגוע ולנצל לרעה אנשים אחרים. הדת היא המקדמת הגדולה של
התעמולה הזאת, כיוון שהשקפת עולם של "הם ואנחנו" או "טוב ורע" מקדמת את ההנחה השגויה הזאת. המציאות היא שאנחנו חיים בחברה שמייצרת מחסור. ההשלכה של המחסור הזה היא שבני האדם, חייבים להתנהג בדרכים של שימור עצמי. גם אם זה אומר שעליהם לגנוב ולרמות על מנת להשיג את מה שאנחנו רוצים. המחקר שלנו הגיע למסקנה שהמחסור הוא אחד מהגורמים הכי בסיסיים להתנהגות אנושית לא תקינה, ובו בזמן מוביל לצורות מסובכות של הפרעות פסיכולוגיות בדרכים אחרות. במבט בנתונים סטטיסטיים של התמכרות לסמים, פשע ומאסר, ניתן לראות כי עוני ותנאים חברתיים לא בריאים, הם חלק מחוויית
החיים של אלה המעורבים בהתנהגות הזאת. בני אדם הם לא טובים או רעים... הם מתמודדים, משנים באופן קבוע את ההרכב
של חוויות החיים שמשפיעים עליהם. ה"איכות" של בן אדם (אם היה דבר כזה), קשורה באופן ישיר לחינוך ולמערכת האמונות שהוא גדל לתוכה. באופן גס העלימו עין מהאמת הפשוטה הזאת , והיום אנשים חושבים בצורה פרימיטיבית, שתחרות, תאוות בצע, ושחיתות הם יסודות מובנים בהתנהגות האנושית, ומכאן שאנו חייבים בתי כלא, משטרה ולפיכך היררכיה של שליטה דיפרנציאלית על מנת שהחברה תתמודד עם "המגמות" האלה. זה לחלוטין לא הגיוני ומוטעה.
בשורה התחתונה, על מנת לשנות דברים לטובה באופן מהותי, עליך להתחיל לפנות לשורש הבעיות. המערכת החברתית הנוכחית שלנו ל"ענישה" מיושנת, לא אנושית ולא פרודוקטיבית. כאשר רוצח סדרתי נתפס, מרבית האנשים קופצים וצועקים, שיש להוציא את הבן אדם הזה להורג. זה לוקה בחסר. חברה שפויה, שמבינה מה אנחנו, ואיך מערכת הערכים שלנו נוצרות, תיקח את הפרט, ותלמד את הסיבות שעומדות מאחורי הפעילות האלימה שלו או שלה. המידע הזה היה אז הולך למחלקת מחקר שתבדוק, כיצד ניתן למנוע תנאים כאלה מלהתקיים, באמצעות חינוך.
הגיעה השעה לעצור את עבודת הטלאים. הגיע הזמן להחיל גישה חברתית חדשה, שמעודכנת לידע שקיים היום. למרבה הצער, החברה כיום עדיין מבוססת במידה רבה, על נטיות, אמונות תפלות, והחלטות מיושנות.
זה גם חשוב לציין שאין אוטופיות או סופים. כל הראיות מצביעות על שינוי תמידי בכל הרמות. ולפיכך, אלה הם המעשים האישיים שלנו, בחיי היום יום שלנו, שמעצבים ומנציחים את המערכות החברתיות שיש לנו. עם זאת, באופן פרדוקסאלי, זה גם ההשפעות הסביבתיות שלנו, שיוצרות את נקודת המבט שלנו, ומכאן שגם את השקפת העולם שלנו. לכן, שינוי אמיתי יבוא, לא רק מהתאמה של ההבנה האישית וההחלטות שלך, אלא גם, במידה שווה על ידי שינוי של המבנים החברתיים, שמשפיעים
על ההבנות וההחלטות האלה.
המערכות שברשותן מרבית הכוח, מושפעות מעט מאוד בטווח הרחוק, ממחאה מסורתית ותנועות פוליטיות. אנו מוכרחים לנוע מעבר להתקוממויות הממוסדות האלה, ולעבוד עם כלי הרבה יותר עוצמתי: אנו נפסיק לתמוך במערכת, תוך שבאופן קבוע נתמוך בידע, שלום, אחדות וחמלה. אנחנו איננו יכולים "להילחם במערכת". הלך מחשבה של שנאה, כעס, ו"מלחמה", הינם אמצעים כושלים לשינוי, כיוון שהם מנציחים את אותם הכלים שמערכות הכוח המבוססות והמושחתות, משתמשות בהם, על מנת לשמר כוח ושליטה מלכתחילה.
העיוות והשיתוק
כאשר אנחנו מבינים שכל המערכות צומחות ובמצב תמידי של התפתחות. ביחד עם המציאות שאנחנו כולנו מחוברים באופן סימביוטי לטבע, ואחד לשני, באופן הפשוט ביותר, ועם זאת מאוד עמוק. אז בהכרח מתקיים, שהמוסר האישי שלנו, גבוה בדיוק כמו המוסר של יתר החברה. כאשר אנו רואים כמה מעוותים והפוכים המוסדות החברתיים שלנו, ואיך ההנצחה שלהם, היא במידה רבה הסיבה לאי היציבות החברתית בחברה. לדוגמא, המערכת הכספית, במשך זמן רב הייתה מוערכת
ככוח חיובי בחברה, בזכות הדרישה שלה ליצור עידוד והתקדמות. למעשה, המערכת הכספית, הפכה למכשיר עבור הפרדה ושליטה רודנית. זוהי הצורה האולטימטיבית של "הפרד ומשול", כיוון שבעיקרה ההנחות ש: 1. אנו חייבים להילחם אחד בשני, על מנת לשרוד. 2. בני אדם חייבים לקבל גמול "כתמריץ" לעשות משהו משמעותי.
באשר למספר 1 (אנו חייבים להילחם אחד בשני, על מנת לשרוד), מאפיין זה של תחרות במערכת, מבטיח שחיתות בחברה, בכל רמה. שכן הבסיס לכך הוא "אנחנו נגדם". רבים טענו ש"מערכת שוק חופשי" היא טובה, אבל היא מושחתת בעידן המודרני, בגלל מדיניות רעה, פרוטקציה, הצלות וכו'.
הם מניחים שאם שוק חופשי "טהור" היה מורשה לשגשג, אז זה יהיה בסדר. זה שקרי, כיוון שמה שאתה רואה היום הוא השוק החופשי בפעולה. עם כל השחיתות, והיתרון היחסי שבו. שום חוק לעולם לא יעצור ניצול לרעה של ידע פנימי, קנוניות, מונופול, ניצול עובדים, זיהום, ייצור של מכשירים שאינם עמידים בכוונה תחילה וכד'. זה ללא ספק, מה שמערכת מבוססת תחרות מייצרת. כיוון שהיא מבוססת על ההנחה שיש צורך לנצל לרעה יתרון על אחרים למען רווח. נקודה.
אנחנו חייבים להתחיל לשנות את העקרונות המדכאים האלה, ולנוע אל עבר מערכת ש"מעוצבת" לתמוך בבני אדם... לא לכפות עליהם להילחם על מנת לשרוד. באשר למספר 2 (בני אדם חייבים לקבל גמול "כתמריץ" לעשות משהו משמעותי), זוהי פשוט נקודת מבט עצובה ושלילית להפליא, לגבי בני האדם באופן כללי. להניח שאדם חייב להיות "מונע על ידי המערכת", ולפיכך יש "לאלץ" אותו על מנת לעשות דבר כלשהו. זה מגוחך. תיזכר בימים שבהם היית ילד, ולא היה לך אפילו מושג מה זה כסף. אתה שיחקת, היית סקרן ועשית הרבה דברים... למה? פשוט כי רצית. אף על פי כן, כשהזמן עובר במערכת שלנו, הסקרנות הטבעית
והמוטיבציה העצמית דועכים בקרב האנשים, כאשר נכפה עליהם לציית למערכת המקצועית, הממודרת וכמעט מוגדרת מראש של העבודה על מנת לשרוד. כתוצאה מכך, לפעמים נוצרת התקוממות טבעית אצל האדם בגלל המחויבות הכפויה. וכך צצה ההפרדה בין "פנאי" ל"עבודה". העצלנות שלכאורה התקיימה לצד חסידי המערכת הכספית (שטענו שהיא מייצרת תמריץ), לא הודו בכך. בחברה נכונה, אנשים היו עוקבים אחרי הנטיות הטבעיות שלהם, והיו עובדים כדי לתרום לחברה. לא בגלל שהם מקבלים "תשלום" על כך, אלא בגלל שיש להם מודעות גדולה יותר, שמכירה בכך שתרומה לחברה, עוזרת להם באותה המידה כמו לכל אחד
אחר. זה המצב הגבוה ביותר של מודעות, שאנחנו מקווים להעביר. הגמול עבור התרומה שלך לחברה, הוא הרווחה של החברה הזאת, שכמובן, מקדמת את הרווחה האישית שלך. כעת, יש לשים את הדברים בפרספקטיבה, זה חשוב להבין שהעולם שלנו לפי שעה מופעל ללא ספק, על ידי קבוצה קטנה של אנשים, ששולטים בעמדות גבוהות של המוסדות האלה, ששולטים לרוב בחברה, בעסקים ובכספים. הממסד הממשלתי הולך יד ביד עם ההשפעה והכוח של התאגידים והבנקים. דם החיים הוא כסף, והוא למעשה אשליה, שיש לה כיום נגיעה מועטה לחברה, ומשמשת ככלי למניפולציה וחלוקה דרך סוג של ארגון חברתי, שמבטיח אליטיזם, פשע,
מלחמות ורובדיות חברתית.
בו זמנית, יחידים לומדים שלהיות "נכון" הוא מה שיוצר את הערך שלהם כבני אדם. המצב הזה של להיות "נכון" קשור באופן ישיר לערכים ששולטים בחברה עצמה. לכן, אלה אשר מקבלים ותומכים בהשקפות של המערכת החברתית נחשבים "נורמאלים", בזמן שאלה אשר לא מסכימים, נחשבים "לא נורמאלים" או אפילו "חתרניים". בין אם זאת מערכת העקרונות של חברה מסורתית ייחודית, או ההתאמה לממסד הדתי העולמי הבסיס זהה: חומרנות אינטלקטואלית. כאשר אנחנו מבינים שידע, ומכאן המוסדות שלנו, תמיד מתפתחים אנחנו רואים שכל מערכת אמונות שטוענת שהיא "יודעת" משהו, מבלי להרשות דיון בכך, היא למעשה
נקודת מבט כושלת. דת שביסודה מבוססת על אמונה, עומדת בראש העיוות הזה, כאשר היא טוענת לדעת משהו באופן מוחלט על המקורות המורכבים ביותר והקשים לתפיסה של המין האנושי. וזה פשוט בלתי אפשרי ביקום מתפתח. דהיינו זוהי ההבנה שבמידה שווה כמו שמסוכנות המערכות הכוחניות של הממסד, כך גם האנשים שהותנו לקבל באופן מוחלט את ההבנות הלא דינאמיות שמציעות המערכות האלה... ובכך הופכים: "במינו עצמי לשומרים על המצב כפי שהוא". הדברים האלה תקפים עבור כל מערכת, ובעיקר מערכות פוליטיות, פיננסיות ודתיות. היות והזהות של אנשים הופכת לאחד עם העקרונות של המדינה, הדת או
האתיקה העסקית, לעיתים קרובות זה נעשה מאוד קשה לאדם להשתנות, מאחר והזהות שלו או שלה הפכה משולבת עם האידיאולוגיות שנכפו עליהם. לכן, הם מנציחים את הדוקטרינה של הממסד, פשוט כדי לשמר את היושר העצמי שלהם, כפי שהם רואים זאת. עלינו לשבור את המעגל הזה, כיוון שהוא משתק את הצמיחה שלנו, לא רק כיחידים, אלא כחברה.
האמת והשינוי
ברגע שהבנו שהמוסר של המציאות העצמית שלנו, קשור באופן ישיר למוסריות של כדור הארץ, החיים וכל שאר בני האדם. יש לנו אז, את הדרך שמוגדרת מראש למעננו. כעת, כשהבנו שזה המדע, הטכנולוגיה, ומכאן היצירתיות האנושית, שיוצרת ההתקדמות בחיים שלנו, אנחנו אז מסוגלים לזהות מהם הסדרי עדיפויות האמיתיות שלנו, בעד הצמיחה וההתקדמות החברתית והאישית. נקודות אלה, מציינות שאז אנו יכולים לראות שדת, פוליטיקה, כסף ותחרות, שמבוססים על מערכת של עבודה, הן
צורות מיושנות של פעילות חברתית, שחייבות להינטש עכשיו. התפקיד שלנו הוא, להשיג מערכת חברתית, שפועלת בלי כסף או פוליטיקה, בשעה שהיא מאפשרת לאמונות טפלות להתקיים מעצמן במסגרת חינוך מגוון. אין זו הזכות של אף אדם להגיד לאחר במה להאמין, כיוון שלאף אדם אין את מלוא ההבנה של כל דבר. בכל אופן, אם נשים לב לתהליכים הטבעיים של החיים, אז אנחנו רואים, איך אנחנו יכולים להתיישר עם הטבע, וככה הנתיב שלנו נעשה ברור יותר. לדוגמא, הרבה אנשים מודאגים מהגידול של האוכלוסייה על הכוכב שלנו. בזמן שהערות מפחידות של דמויות רודניות כמו הנרי קיסינג'ר, שטוענות
ש"צמצום" מסוים הוא הכרחי. זה כמובן מאוד מפחיד. בכל אופן, השאלה האמיתית נשארת: האם צמיחה של האוכלוסייה זה באמת כזה דבר רע? התשובה היא שמנקודת מבט מדעית, כדור הארץ יכול להתמודד עם פי כמה וכמה יותר אנשים עם יהיה צורך, ברגע שטכנולוגיה מתקדמת תירתם לכך. 70% מהכוכב לכת שלנו הוא מים, וערים בתוך המים (אחד מהפרויקטים הרבים של ז'קו פרסקו) הם השלב הבא. בנוסף, חינוך על פעילות החיים יעביר לאנשים מידע על ההשלכות בעניין הרבייה שלהם, וגידול האוכלוסייה באופן טבעי יהפוך איטי יותר, כאשר אנשים יתחילו להבין כיצד הם קשורים לכוכב הלכת והקיבולת שלו.
למעשה, ה"הממשלה" האמיתית היחידה שיכולה להתקיים היא כדור הארץ והמשאבים שלו. מכאן כל האפשרויות יכולות להילקח בחשבון. זוהי הסיבה שאיחוד אינטלקטואלי של כל המדינות הינו הכרחי,
כדי שהמידע הכי חשוב, שיכול להיות לנו המין האנושי, הוא הערכה מאוד מפורטת ומלאה, על מה שיש לנו בכוכב לכת הזה. כשם שאתה היית בוחן את האדמה והמשאבים של שטח אדמה, כדי לדעת מה אתה יכול לעשות או לגדל עליה. זה מה שנחוץ שיקרה עם כדור הארץ, על מנת להפיק את המרב שביכולתנו כמין האנושי, מבחינת משאבים. כמובן, רבים שישקלו את הרעיונות שמוצגים לעיל, לעיתים קרובות ישאלו: איך אנחנו יכולים לעשות את זה, בהתחשב במערכת הערכים המעוותת, שפועלת לפי שעה? איך אנחנו עושים כזה מהלך או שינוי? זוהי כמובן השאלה הקשה ביותר. התשובה: אנחנו חייבים להתחיל איפשהו. ישנם דברים
רבים שניתן לעשות על ידי בן אדם יחיד
או קהילה, שיכולים להתחיל ליצור את החזון הזה. הצעד החשוב ביותר הינו חינוך. בתאריך ה 15 למרץ, 2009 (או "ZDAY"כמו שהיה נקרא ב2008) יהיה יום פעולה כלל עולמי, על מנת להגביר את המודעות לכיוון החברתי הזה. התקווה שלנו שיהיו פגישות אזוריות, בכמה שיותר ערים ומדינות כלל האפשר. אנחנו כאן ב thezeitgeistmovement.com נעבוד על מנת לספק חומרים, בכל שפה שנוכל, תוך שאנו עושים כל מה שביכולתנו לעזור לכל תת קבוצה. אנחנו לעולם לא נבקש כסף. אנחנו כאן כדי לעזור, כיוון שאנחנו מבינים אמת מרכזית אחת שנשכחה לפני הרבה, הרבה זמן: ככל שאתה נותן יותר – כך אתה מקבל יותר. תודה לך על העזרה
שלך.
|
